1. המשיב הגיש לביצוע כנגד המבקשת שני שיקים שחוללו, הראשון ע"ס 22,680 שח ז.פ. 31/7/09, והשני ע"ס 30,491.20 ש"ח ז.פ. 30/8/09 החתומים בחתימת המבקשת ומשוכים על חשבונה ורשומים לפקודת חברת מיה רום השקעות בע"מ (להלן: "השיקים").
2. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השיקים.
בדיון שהתקיים בהתנגדות מיום 7/3/12, ב"כ המשיב הביע את הסכמתו לתת למבקשת רשות להתגונן, במידה וטענתו לקיום מעשה בי דין תידחה ובכפוף לכך שהמבקשת תפקיד את סכומי ההמחאות בקופת ביהמ"ש.
3. טענות המשיבה לעניין מעשה בי דין נטענו בפרוטרוט בתשובת ב"כ המשיב מיום 30/1/12 והטענות הנגדיות כנגד חלות הטענה הנ"ל על המקרה שבפנינו נטענו בתגובת ב"כ המשיבה לטענת מעשה בי דין מיום 6/2/12.
בנוסף, ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בדיון שהתקיים ביום 7/3/12.
4. טענת מעשה בי דין נטענה לאור ההתדיינות שהיתה בין המשיב לבין מושך שיקים אחר בשם דאוד מטר (להלן: "מטר"), כאשר בעל המניות של המבקשת מר מוטי דרעי הסכים לערוב לתשלום כל סכום שיפסק כנגד מטר, במידה ויפסק (תיק 29722-02-10) (להלן:
"התיק
הראשון").
5. פסק הדין בתיק שהתנהל כנגד מטר ניתן ע"י כב' השופטת שלאעטה ביום 7/8/11 והעתק ממנו צורף לתשובת ב"כ המשיב (להלן: "פסק הדין").
6. לאחר עיון בתיק שהתנהל בין המשיב לבין מטר, לרבות בפסק הדין ולאחר עיון בבקשת הביצוע בתיק זה, בכתב ההתנגדות ובתשובות הצדדים, אני קובע שדין הטענה של מעשה בי דין, שנטענה ע"י המשיב בתיק זה, להידחות וזאת מהנימוקים הבאים:
א.
חוסר זהות בין הצדדים:
התיק הראשון התנהל בין המשיב לבין מטר ומעורבותו של מר מוטי דרעי באותו הליך היתה בכך שהוא ערב לתשלום סכום פסק הדין שינתן ובמתן עדות.
אחד התנאים לקיום השתק פלוגתא, אף כפי שנטען ע"י ב"כ המשיב בתגובתו, שהתקיימה התדיינות בין הצדדים, או חליפיהם בכל הנוגע לאותה פלוגתא.
כאמור, ההתדיינות בתיק הראשון היתה בין המשיב לבין מטר, לעומת זאת ההתדיינות בתיק זה הינה בין המשיב לבין המבקשת.
כמו כן, לא נטען ולא הוכח שהמבקשת בתיק זה הינה חליפתו של מטר.
ב.
אי זהות בשיקים שהוגשו לביצוע:
בתיק הראשון המשיב הגיש לביצוע 3 שיקים שנמשכו ע"י מטר ע"ס 5,000 ש"ח כל אחד, לעומת זאת, בתיק זה הוגשו כנגד המבקשת שני שיקים אחרים על סכומים גבוהים יותר, כפי שפורט בסעיף 1 לעיל.
יש לציין שכל שיק שחולל יוצר עילת תביעה שיטרית על פיו ובוודאי עילת התביעה בגין 3 השיקים שנמשכו ע"י מטר אינה זהה לעילת התביעה בגין שני השיקים שנמשכו ע"י המבקשת.
ג. אחיזה כשורה של המשיב בתיק הראשון, כפי שנקבע בפסק הדין אינה גוררת אחריה אחיזה כשורה בשיקים נוספים, הרי יש חשיבות רבה לנסיבות מסירת כל שיק למשיב, לתום לבו, למועד המסירה ולתמורה שניתנה בגינו, דברים שיכולים להשתנות משיק לשיק.
ד. מהכתוב בסעיף 19 לפסק הדין ניתן ללמוד שהמשיב אישר שהוא קיבל מאותו ניסב בשם חיו שיקים בסך כולל של 23,000 ש"ח וכי השיקים האחרים (חוץ משלושת השיקים של התיק הראשון) נפרעו ללא בעיה, ללמדך שההליך הראשון לא התייחס כהוא זה לשיקים נשוא תיק זה.
ה. בסעיף 20 לפסק הדין, כב' השופטת שלאעטה אף ציינה: